אחד האתגרים המרכזיים בבוררות בינלאומית אינו נעוץ בעצם הבחירה בהליך הבוררות, אלא בהשגת הסכמה רחבה ומלאה של הצדדים על רכיביו המהותיים: מקום ניהול ההליך והדין החל עליו. בעידן שבו התקשרויות מסחריות חוצות גבולות הפכו לשגרה, שאלות אלו אינן טכניות בלבד, אלא בעלות משקל אסטרטגי ומשפטי ממשי. הבחירה במדינה שתשמש מושב לבוררות ובמערכת הדינים שתחול על הסכסוך עלולה להפוך למוקד מחלוקת בפני עצמו, ולעיתים אף לסכל את האפשרות ליישב את הסכסוך בדרך של בוררות.
המוסד הישראלי לבוררות עסקית, גוף ציבורי שקם לפני כמעט ארבעה עשורים על ידי איגוד לשכות המסחר במטרה לסייע ולהקל על המגזר העסקי בישראל, מכיר היטב את המורכבות הזו. זו בין השאר הסיבה למהלך שבו נוקט הארגון, שעיקרו פנייה לשוק הבינלאומי והפיכת המוסד לפלטפורמה בינלאומית מוכרת ליישוב סכסוכים עסקיים. כמהלך משלים לכך אף פירסם המוסד, בראשות הנשיא ד״ר מנשה כהן, כללי בוררות בינלאומיים, המתכתבים במידה רבה עם אלה הנהוגים במרכזי הבוררות המובילים העולם.
המהלך שמוביל המוסד אינו הצהרתי בלבד, אלא כולל הקמת תשתית מקצועית מלאה לניהול בוררויות בינלאומיות בפועל בישראל, החל מניסוח כללים ייעודיים, דרך בניית מאגר בוררים בינלאומי ועד התאמת מנגנוני ניהול ההליך לסטנדרטים המקובלים בעולם.
כדי לנסות להבין מה עומד בבסיס ההחלטה ומהם האתגרים הטמונים ביישומה, שוחחנו עם עו”ד אוריאל לין, יו”ר המוסד לבוררות, חבר כנסת לשעבר ומי שמילא תפקידים בכירים רבים במשק, בהם נשיא לשכת המסחר תל אביב, יו”ר ועדת חוקה חוק ומשפט, הממונה על הכנסות המדינה ומנכ”ל משרד האנרגיה.
אוריאל, מדוע נדרש שיישוב סכסוכים עסקיים בינלאומיים ייעשה דווקא כאן, בישראל?
“ההתפתחות המרשימה של הכלכלה הישראלית בעשורים האחרונים, לצד תהליכי הגלובליזציה שאיפיינו את הכלכלה העולמית בתקופה הזו, הביאו למגע הולך ומתרחב של גורמים עסקיים מקומיים עם השוק הבינלאומי. כך למשל, להרבה חברות ישראליות יש הסכמים עם גופים עסקיים בעולם, ולא מעט חברות מקומיות מייצגות כאן בישראל יצרנים ומותגים שבסיסם מעבר לים, ומפיצות את מוצריהם לצרכן הישראלי.
“מאחר שבאופן מסורתי, חברות ישראליות היו הצד החלש או הקטן יותר בהתקשרויות מהסוג הזה, ברוב חוזי ההתקשרות שלהן עם חברת זרות הוכנס סעיף בוררות שמפנה את יישוב הסכסוך לפלטפורמה בינלאומית בחו”ל”.
לדברי לין, כאן טמון שורש הבעיה: “מחמת ההוצאות המאוד גבוהות שכרוכות בניהול הליך בוררות בחו”ל וביניהן, שכר גבוה לבוררים, נסיעות של הצדדים לחו”ל ושיכונם בבתי מלון מכובדים, ראינו יותר ויותר חברות ישראליות שפשוט מוותרות על ההליך. מבחינתן, מדובר בצעד רציונלי, שכן ויתור לצד השני יעלה להן פחות מאשר לנהל הליך בוררות במערב אירופה או במזרח הרחוק. כאן הבנו במועצת המנהלים של המוסד לבוררות, שאנחנו חייבים לתקן את העיוות הזה, שבסופו של דבר פוגע קשות בגופים עסקיים מישראל.
הקמת פלטפורמת בוררות בינלאומית פעילה בישראל במסגרת המוסד לבוררות עסקית נועדה לאפשר לחברות ישראליות לנהל הליכים מקצועיים, יעילים ונגישים, מבלי לשאת בעלויות ובחסמים הכרוכים בניהול בוררות מעבר לים”.
איזה תמריץ יש לחברות זרות להתפשר על מקום הבוררות ולנהלה בארץ?
“בעשור האחרון חל במידה רבה היפוך ביחסי הכוחות בעסקאות בינלאומיות, כשקרנן של החברות הישראליות עלתה בצורה משמעותית ביותר. עם התחזקות תעשיות ההייטק והסייבר המקומיות, ישראל הפכה למעצמה בתחום ייצוא השירותים, מה שמצד אחד גם גיוון והידק את קשרי המסחר בין הכלכלה הישראלית לזו העולמית. ומצד שני גם הפך את החברות הישראליות לא אחת לצד החזק בהתקשרויות בינלאומיות.
“כתוצאה מכך, התהוותה בידיהן יכולת השפעה גדולה מאי-פעם על ניסוח החוזים ועיצובם. כעת, עם הקניית האוריינטציה הבינלאומית למוסד העסקי לבוררות, תוך התבססות על המוניטין המצוינים שיש למערכת המשפט הישראלית בעולם, תעמוד להן אופציה איכותית ליישוב הסכסוך לישראל, ואני מאמין שהחברות הזרות ייתנו לכך את הסכמתן”.
מהלך בעל חשיבות לאומית
המודל שעומד לנגד עיניהם של לין ושותפיו במוסד הישראלי לבוררות עסקית הוא זה שקיים בגופי הבוררות המובילים והנחשבים בעולם. את החזון לין מנסח בפשטות: “צריך להגיע למצב שבו בכל מקרה של סכסוך בין חברה ישראלית לחברה זרה, ההסכם המקורי ביניהן יפנה ליישוב סכסוך בדרך של בוררות, שתיערך בישראל”.
לשאלה מה נדרש כדי שסעיפים כאלה יהיו לסטנדרט בהסכמים בינלאומיים, ללין תשובה ברורה: “אנחנו צריכים את שיתוף הפעולה של עורכי הדין הישראלים. מבחינתם, יש כאן הזדמנות אמיתית להקל על הלקוחות ולפשט עבורם את הליכי יישוב הסכסוכים. הבעיה היא שאין די מודעות לאפשרות הזו, ואולי גם אין מספיק מוטיבציה, ולכן היא אינה מנוצלת בהיקף הראוי”.
מבחינת המוסד עצמו, אומר לין, “זהו אחד היעדים ההסברתיים המרכזיים שלנו כיום. לדעתי, למהלך הזה יש פוטנציאל השפעה מהותי לא רק על חברות ספציפיות שמנהלות קשרים עסקיים עם העולם, אלא על המשק הישראלי כולו, על הכלכלה הישראלית ועל הדימוי של מדינת ישראל בעולם שזהו היבט חשוב במיוחד בימים אלה”.
מה הופך את המוסד לבוררות עסקית לגוף המתאים לניהול בוררויות בינלאומיות?
“המוסד הישראלי לבוררות עסקית הוא המוסד היחיד בארץ שפועל זה קרוב לארבעה עשורים בתחום יישוב סכסוכים עסקיים. למוסד עומדת נבחרת של בוררים ישראלים ובינלאומיים מהשורה הראשונה, לרבות שופטים בדימוס ועורכי דין בכירים הנהנים מיוקרה בינלאומית רחבה. בנוסף, המוסד נהנה מהערכה רבה בקרב המגזר המשפטי בישראל, ולא בכדי. הוא פועל על פי תקנון בהיר, יעיל ופשוט, וקיימת הקפדה רבה על ניהול הדיונים על פיו.
“בנוסף, כללי הבוררות הבינלאומית שהמוסד לבוררות פרסם והחיל על עצמו מתאימים את הדין אצלנו לזה הנהוג בעולם. אני מאמין שיש בכוחו של הדבר הזה למשוך לכאן חברות מחו”ל. בטווח הארוך, אני מאמין שלא רק סכסוכים בין חברות ישראליות לזרות ינוהלו תחת המוסד לבוררות, אלא גם סכסוכים בין צדדים זרים, שיבינו את היתרונות הגלומים בניהול הליך כזה בישראל”.