סעיף בוררות בהסכמי שכר טרחת עורך דין

מדוע עורכי דין צריכים לנסח סעיף בוררות בהסכם שכר טרחה?

(ולחסוך הליכים בבית המשפט)

בעולם העסקי והמורכב של ימינו – מחלוקות וסכסוכים הם ענין בלתי נמנע, לכן  עורכי דין רבים מעדיפים לנסח סעיף בוררות בהסכם באופן שבמקרה של סכסוך הנובע מההסכם- הסכסוך יידון בבוררות ולא בבית משפט.

ניסוח סעיף בוררות בהסכמי שכר טרחה יכול להועיל ולהיטיב הן עם עורכי הדין נותן השירות והן עם הלקוח בהסדרת הליך הבוררות קצר יותר, בעלויות נמוכות יותר ואופן דיסקרטי.

מדובר בסעיף מקובל, שבא להגן על זכויותיהם של שני הצדדים. חשוב שסעיף הבוררות בהסכם יהיה מפורט, ככל שניתן, ויגדיר את סמכויות הבורר, זהותו או אופן מינויו, את סדרי הדין של ההליך, את האפשרות להגשת ערעור והאם יש צורך בנימוק הפסק.

כך לדוגמה, יכול שצדדים ינסחו סעיף בוררות כללי, הקובע כי בכל מקרה של סכסוך יפנו לבוררות. אלא שכאשר יפרוץ סכסוך וצד יבקש לקיים את הבוררות כמתחייב מההסכם, הצד השני יעשה כל אשר לאל ידו כדי למנוע את ההליך, ויסרב לכל בורר שיוצע. כך שבסופו של דבר, הצד הנפגע ימצא את עצמו פונה לבית המשפט בבקשה למינוי בורר, בהליך מיותר שגוזל זמן וכסף מן הצדדים.

דוגמה אופיינית נוספת היא ניסוח סעיף בוררות עם ציון שמו של בורר ספציפי. אלא שבמקרים רבים, כאשר פורץ הסכסוך בין הצדדים, הבורר אינו מעוניין או אינו יכול לדון בסכסוך ביניהם, בין משום עומס, פרישה, ניגוד עניינים, או כל מניעות אחרת. כך שהצד הנפגע שוב נאלץ לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי בורר.

הפתרון המקובל הוא לנסח סעיף בוררות עם הפניה למוסד לבוררות, אשר מתנהל לפי כללי בוררות וכללי אתיקה, הקובעים מסגרת ברורה להליך הבוררות ומסייעים להבטיח פתרון הוגן ויעיל של המחלוקות. כך, במידה שהצד השני מנסה להתחמק מקיום דיון בסכסוך, רשאי נשיא המוסד למנות בורר, אשר ידון, בין היתר, בכל הטענות המקדמיות. במוסד לבוררות צוות מקצועי ומנהלי, אשר בודק ניגודי עניינים, כשירות והתאמה לסכסוך וכן מנתק את הקשר הישיר בין הבורר לצדדים ומצמצם את הסיכון לביטול פסק הבוררות.

במקרים רבים עורכי דין מנסחים סעיף בוררות בהסכם, אך בשל חוסר הבנה או ניסוח לא מקצועי -מגיעים בכל זאת לבית המשפט וגורמים נזק ללקוחותיהם.

חשוב להקפיד על אופן ניסוח סעיף הבוררות בהסכמי שכר הטרחה נמצא כי הפנייה ליישוב הסכסוך במוסד לבוררות מאפשרת פורום מקצועי, ניטרלי וחסר פניות, המנהל את ההליך בהוגנות, במהירות וביעילות. המוסד הישראלי לבוררות עסקית הוא המוסד המוביל סעיף בוררות מומלץ:

כל סכסוך או חילוקי דעות בין הצדדים בקשר עם חוזה זה יימסרו לבוררות במוסד הישראלי לבוררות עסקית, שתתנהל על-פי כלליו.

 

הימנעות מהתדיינות בבתי משפט

הליך בוררות זהו מנגנון ליישוב סכסוכים בדרכים חלופיות. הוספת סעיף בוררות בהסכמי שכר טרחה מונע התדיינות בבתי משפט הכרוכה בתהליך ארוך, יקר ומסורבל באמצעות ההסכמה על קיום הליך בוררות.

העדר פומביות ההליך

הליכים בבית משפט הם הליכים פומביים הזוכים לפרסום נרחב ברשת האינטרנט- הליכי בוררות הינם הליכים חסויים החשופים רק לצדדים ובאי כוחם. יש בכך חשיבות לצדדים המעוניינים בחשאיות ההליכים המשפטיים בענייניהם. פרטי הסכסוך וטענות הצדדים אינם גלויים ויימנעו פגיעה פוטנציאלית במוניטין.

מומחיות

בוררים הם על פי רוב בעלי מומחיות וניסיון עשיר בנושא הסכסוך שלעיתים אין לשופטי בית המשפט בתחום מסוים לסכסוך. יתרון המומחיות מייעל את ההליך ומסייע לצמצום המחלוקות.

שליטה

ניסוח סעיף בוררות מחזיר את השליטה לעורכי הדין ולקוחות על ההליך וניהולו, ללא כפיפות לסדרי דין ויש להם את החופש לבחור את סדרי אשר יחולו במסגרת ההליך. לדוגמא, הם יכולים לבקר את הבורר ואת סדרי הדין אשר יוחלו במסגרת ההליך.

אכיפה

פסקי בוררות ניתנים לאכיפה באופן קל יותר מאכיפת פסקי דין של בית משפט, הן פסק בוררות חוץ והן פסק בוררות שניתן בישראל. המשמעות היא כי במידה וקיים צד אשר אינו מקיים את הפסק שניתן, לצד הזוכה יש אפשרות לאכוף את הפסק בדרך יעילה יותר ומהירה יותר מפסק דין.

האפשרות לבחור את הבורר, חסיון המאפשר דיון פתוח ללא חשש מפרסום מידע הקשור בתיק, מהירות, יעילות, אפשרות לבחור האם לסיים את הדיון בערכאה אחת או לערער על פסק הבוררות ועוד. תוצאה נלווית מהליך הבוררות היא הפחתת העומס על בתי המשפט.