מאמר מאת ד״ר עו״ד מנשה כהן, נשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית
חברה עסקית נועדה לעשות עסקים, לצמוח ולייצר ערך.
ובכל זאת, מחלוקות הן חלק בלתי נפרד מחיי העסק: עם ספקים, לקוחות, שותפים עסקיים ובעלי מניות. כאשר מחלוקת כזו פורצת, הנטייה הטבעית היא לשאול: מהם סיכויי התביעה ואיך ננצח?
אך מנהלים טובים חייבים לשאול עוד כמה שאלות: כמה זמן יימשך ההליך? כמה משאבים הוא יגזול? כיצד הוא ישפיע על התזרים, על הדו״חות הכספיים ועל פעילות החברה? האם ניתן לשמור על מערכת היחסים העסקית? ומי האדם שיכריע בסופו של דבר במחלוקת?
מכאן נובעת בעיניי נקודת המוצא הנכונה: הדרך שבה חברה מנהלת סכסוך היא בראש ובראשונה החלטה עסקית וניהולית, לא רק החלטה משפטית.
אלה, בעיניי, עשרת הדיברות שכל מנהל צריך להביא בחשבון:
1. שאלו מה נכון לעסק
אפשר להיות צודק מבחינה משפטית ועדיין לקבל החלטה עסקית גרועה.
הליך משפטי ארוך עשוי להסתיים בניצחון, אבל לאחר שנים של הוצאות, אי־ודאות, השחתת זמן ניהולי ופגיעה במערכת היחסים העסקית.
לכן השאלה החשובה למנהלים היא איזו דרך תשרת בצורה הטובה ביותר את האינטרסים של החברה.
בוררות מאפשרת לבנות הליך שמותאם לצורכי העסק.
2. זכרו: זמן הוא כסף
אחד הנכסים החשובים ביותר של חברה הוא היכולת לדעת היכן היא עומדת.
סכסוך שנמשך על פני שנים יוצר אי־ודאות: כמה נשלם? כמה נקבל? האם צריך לבצע הפרשה? לרשום הערה בדו״חות החברה? מתי נוכל לסיים את האירוע ולהתקדם?
בהליך בוררות המנוהל נכון, ניתן לקבוע לוחות זמנים הדוקים, לרכז דיונים ולהתאים את קצב ההליך לצורכי הסכסוך.
3. שמרו על זמן ההנהלה
סכסוך משפטי גוזל קשב ניהולי.
מנכ”לים, סמנכ”לי כספים ומנהלים בכירים עשויים להקדיש שעות רבות לישיבות עם עורכי דין, למסמכים, לתצהירים, להכנה לעדות ולדיונים.
העלות הזו אינה מופיעה תמיד בדו״חות, אבל היא אמיתית.
כל שעה שמנהלים מקדישים לניהול הסכסוך היא שעה שאיננו מקדיש ללקוחות, לעובדים, לפיתוח עסקי או לאסטרטגיה.
זכרו: מנהלים צריכים לנהל עסקים – לא סכסוכים.
4. בחרו מי יכריע בסכסוך שלכם
אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של בוררות הוא האפשרות לבחור את האדם שיכריע.
בסכסוך בנייה, אנרגיה, תשתיות, טכנולוגיה או מחלוקת פיננסית מורכבת, המשפט הוא רק חלק מן התמונה. נדרשת גם הבנה של התחום ושל המציאות העסקית.
בבוררות ניתן לבחור בורר בעל המומחיות המתאימה, ואף לשלב בין משפטן לבין מומחה מקצועי.
במוסד הישראלי לבוררות עסקית, למשל, פיתחנו את מודל ״בוררות בשניים״ – משפטן לצד מומחה מקצועי: רואה חשבון, מהנדס, שמאי או מומחה אחר, בהתאם לאופי המחלוקת.
מניסיוני לאורך השנים, כבורר בסכסוכים עסקיים מורכבים, למדתי שהאתגר האמיתי הוא להבין מה באמת עומד בלב הסכסוך. בורר מצוין צריך להבין את העסקה ואת האינטרסים של הצדדים. מתוך עשרות ומאות טענות, מסמכים וחוות דעת, צריך לזהות את אותן שתיים או שלוש שאלות שהכרעתן תכריע למעשה את התיק. בורר מצוין צריך לזהות את ליבת המחלוקת, להפריד בין העיקר לטפל, לקבוע את סדר הדיון, לנהל את הראיות והמומחים ולהוביל את הצדדים להליך ממוקד ויעיל. לא פעם, דווקא החלטות דיוניות נכונות בשלב מוקדם חוסכות חודשים של התדיינות והוצאות משמעותיות.
לכן, תפקידו של הבורר אינו רק להכריע נכון בסוף הדרך. עליו גם לנהל נכון את הדרך אל ההכרעה – תוך שילוב של עומק משפטי, הבנה עסקית, שיקול דעת ויעילות.
והעיקרון ברור: כדי לפתור סכסוך עסקי, צריך להבין את העסק.
5. אל תבחרו רק בבוררות – בחרו גם במסגרת
זהו אולי אחד הדיברות החשובים ביותר.
חברות רבות כותבות בחוזה משפט אחד: “כל מחלוקת תועבר לבוררות”, ומניחות שהבעיה נפתרה.
אבל כאשר הסכסוך פורץ מתחילות השאלות: מי ימנה את הבורר? מה קורה אם הצדדים אינם מסכימים? כיצד מטפלים בניגוד עניינים? אילו כללים יחולו? ומי ידאג לכך שההליך יתקדם כאשר אחד הצדדים מעוניין דווקא לעכב אותו?
כאן נמצא היתרון המשמעותי של בוררות מוסדית.
מוסד בוררות מעניק לצדדים מסגרת קבועה: כללים, מנגנון מינוי, הקפדה על מניעת ניגודי עניינים, טיפול בסוגיות שמתעוררות בתחילת ההליך ומערכת מקצועית שמאפשרת לבוררות להתנהל גם כאשר היחסים בין הצדדים כבר אינם מאפשרים שיתוף פעולה.
זה אינו עניין אדמיניסטרטיבי בלבד. זו ודאות מוסדית.
לכן, חשוב לבחור את המסגרת שבה תתנהל הבוררות, המאפשרת לוודא שלהליך יש ״אמא ואבא״.
6. תכננו את ההליך לפני שהסכסוך פורץ
אחת הטעויות הנפוצות היא להתייחס לסעיף יישוב הסכסוכים כסעיף טכני שמטפלים בו בסוף המשא ומתן.
מקדישים שעות למחיר, לאחריות, לבטוחות ולתנאי התשלום – ולסעיף יישוב הסכסוכים נשארות כמה דקות, ובמקרים רבים עורכי הדין מעתיקים את הסעיף מחוזה אחר.
דווקא ביום שבו העסקה מצליחה, כאשר כולם עדיין משתפים פעולה, זה הזמן לחשוב מה יקרה אם בעתיד תהיה מחלוקת: מי ימנה את הבורר? איזה ניסיון יידרש ממנו? אילו כללים יחולו? האם נרצה אפשרות לגישור? לאיזה מוסד לבוררות נפנה את המחלוקת?
זכרו: חשוב ליצור מנגנון טוב ליישוב סכסוכים לפני שחותמים על העסקה. אחרי שפורצת המחלוקת – הכל הופך להיות מורכב ומסובך.
7. שמרו על המידע ועל המוניטין של החברה
סכסוך עסקי יכול לחשוף מידע שהחברה מעדיפה להשאיר מחוץ למרחב הציבורי: תנאים מסחריים, מחירים, אסטרטגיה, מידע פיננסי או מחלוקות פנימיות.
הליך בבית המשפט הוא ככלל פומבי. הכול מתנהל בדלתיים פתוחות וגלוי לכל – הטענות, הראיות, העדויות והחקירות הנגדיות.
בבוררות ניתן לנהל את ההליך במסגרת מוסדית ודיסקרטית, כך שעל הליך הבוררות חל חיסיון, הן לגבי הדברים הנאמרים בו, הטענות והראיות ובמקרים רבים – אף בנוגע לעצם קיום הסכסוך וניהול הליך הבוררות.
בעולם עסקי שבו מוניטין ומידע הם נכסים של ממש, יש לכך חשיבות גדולה.
זכרו: לא כל מחלוקת עסקית צריכה להפוך לנחלת הציבור.
8. השאירו את האפשרות לעשות עסקים גם ביום שאחרי
לא כל צד לסכסוך הוא יריב שצריך להיעלם מן החיים העסקיים של החברה.
לעיתים מדובר בספק מרכזי, לקוח ותיק, שותף לפרויקט או בעל מניות שהחברה תמשיך לעבוד איתו גם לאחר שהמחלוקת תסתיים.
בוררות מאפשרת ניהול ענייני ופחות פומבי של המחלוקת, ובמקרים המתאימים ניתן לשלב גם גישור או מנגנונים אחרים, אשר מאפשרים להגיע להסכמה בצורה יעילה ונעימה יותר.
זכרו: לעיתים הניצחון העסקי הגדול ביותר הוא לפתור את המחלוקת ולהמשיך לעשות עסקים עם הצד שכנגד.
9. חפשו סופיות
מנהלים זקוקים ליכולת לקבל החלטה ולהתקדם. הליך שמתנהל בבית משפט במשך שנים, ולאחר מכן ממשיך להליך ערעור, משאיר את החברה באי-ודאות ממושכת.
בבוררות הצדדים יכולים ליהנות מכל העולמות ולבחור מראש האם לסיים את הסכסוך בפסק בוררות או לאפשר הליך ערעור על פסק הבוררות – בין לפני בורר אחר (או הרכב בוררים) ובין לפני בית משפט.
ובעניין זה כדאי לציין כי יש מנהלים ששונאים סיכון שיעדיפו לגדר את הסיכון ולאפשר הליך ערעור על פסק הבוררות, ויש מנהלים שישאלו גם את השאלה ההפוכה: כמה שווה לי לדעת שהסכסוך באמת הסתיים?
לסופיות יש ערך פיננסי, חשבונאי וניהולי.
10. ראו בבוררות חלק מניהול הסיכונים של החברה
זהו הדיבר אשר מסכם את כל האחרים.
חברות מנהלות סיכוני אשראי, מטבע, ריבית, רגולציה ותפעול. הן בונות מנגנוני בקרה, ביטחונות וביטוחים.
אבל השאלה כיצד תתנהל מחלוקת עתידית, גם היא מהווה סיכון עסקי, שיש לנהל אותו בתבונה.
בחירת הבורר, המוסד לבוררות, הכללים, לוחות הזמנים ומנגנון קבלת ההחלטות, עשויים להשפיע ביום פקודה על סכומים משמעותיים, על הנהלת החברה ועל יכולתה להתקדם. לכן סעיף בוררות הוא חלק מתכנון העסקה.
זכרו: בוררות היא כלי לניהול סיכונים עסקיים, ליצירת ודאות ולשמירה על המשאבים החשובים ביותר של החברה.
לסיום, שלוש החלטות ניהוליות חשובות:
כאשר חברה בוחרת כיצד ליישב מחלוקת, היא למעשה מקבלת שלוש החלטות שונות:
החלטה ראשונה – הדרך: האם המחלוקת תתברר בבית המשפט או בבוררות?
החלטה שנייה – האדם: מי הבורר שינהל את ההליך ויכריע במחלוקת?
החלטה שלישית – המסגרת: האם הבוררות תהיה בפני בורר פרטי (אד-הוק) או תתקיים בפיקוח מוסד בוררות מקצועי?
שלוש ההחלטות האלה יכולות לקבוע לא רק מי ינצח בסכסוך, אלא כמה זמן הוא יימשך, כמה הוא יעלה, כיצד הוא ישפיע על העסק ומה יישאר ממנו ביום שאחרי.
בוררות אינה מתאימה לכל מקרה, ובנסיבות מסוימות, שבהן נדרשת פומביות והכרעה תקדימית, דווקא בית המשפט הוא המסגרת הנכונה.
אבל במחלוקות עסקיות רבות, מנהלים חכמים צריכים לשאול: ״איך נפתור את המחלוקת בדרך הטובה ביותר לעסק״?
וזו, בסופו של דבר, תמצית הדברים:
לבחור נכון את הבוררות.
לבחור נכון את הבורר.
ולבחור נכון את המסגרת.
כי חברות מצליחות צריכות לעסוק בדבר אחד בעיקר: לנהל עסקים – לא סכסוכים.