גישור

מהו גישור?

גישור הוא הליך וולונטרי ליישוב סכסוכים. תכלית הגישור היא להביא את הצדדים לסיום הסכסוך ביניהם מתוך הסכמה ובדרכי שלום, באופן יעיל תוך חיסכון במשאבים וללא היזקקות להכרעה כפויה של ערכאה משפטית. במסגרת הליך הגישור פועל מגשר ניטרלי להביא את בעלי הדין להקשבה הדדית ושיתוף פעולה ביניהם לגיבוש הסדר שיסיים את הסכסוך.

השימוש בגישור נפוץ בסכסוכים על רקע מסחרי, אזרחי (בין אדם לחברו), גירושין, יחסי עובד מעביד, ביצוע עבירה פלילית (בין קורבן לתוקף), עניינים מנהליים (בין אזרח לרשות), בתובענות ייצוגיות ואף במחלוקות מס.

הגישור נפוץ גם בהליכים משפטיים בבתי המשפט. לפי תקנות סדר הדין האזרחי, קיימת חובה לקיים פגישת מהו”ת (מידע, היכרות ותיאום) עם מגשר, על מנת לבחון את האפשרות להעביר את הסכסוך לגישור. גם השופט רשאי בכל עת להציע לצדדים להעביר את התובענה לגישור (בהסכמת הצדדים), כדי לייתר הליך משפטי ממושך ויקר לצורך הכרעה שיפוטית.. בדומה לבית המשפט, החותר להביא את הצדדים לפשרה בדרך של גישור בין עמדותיהם, ניתן להגיע לגישור אגב הליך בוררות, בהסכמת הצדדים.

בהליך גישור הצדדים לסכסוך אינם כבולים לסדרי הדין, לכללי הראיות ולנורמות המשפטיות אשר נהוגים בהתדיינות משפטית. במקום זאת, הצדדים מסכימים על אופן יישוב הסכסוך, הן פרוצדורלית (עצם ההסכמה לגישור) והן מהותית (פתרון מוסכם לסכסוך). בתוך שכך, הצדדים חופשיים לבחור את זהות המגשר שיפשר ביניהם. אין זה פלא שהתוצאה ההסכמית יעילה מהכרעה כפויה, משום שהצדדים יכבדו תוצאה שהושגה מרצונם החופשי.

בבסיס הגישור ניצב השיח בין הצדדים, שנועד להסדיר את הסכסוך באופן מוסכם ועצמאי. הגישור לא בהכרח חותר לאמת משפטית בדמות חובות וזכויות, אלא בהשכנת שלום בין הצדדים מתוך הסכמה, שכרוכה גם בפשרה. בשונה מהשיח המשפטי והלעומתי המאפיינים התדיינות משפטית, הגישור מחזק את התקשורת וההבנה בין הצדדים המסוכסכים באמצעות הידברות, אמפטיה אנושית וסובלנות לצד האחר; בונה את האמון ביניהם מחדש; משכלל את יכולתם לפתור בעיות עתידיות בלא צורך בסמכות חיצונית, לעיתים תוך אפשרות ושאיפה לחזק את הקשרים בין הצדדים גם בעתיד.

יתרונות הליך הגישור

הגישור עדיף על הכרעה כפויה, הן מטעמי יעילות ואיכות פתרון הסכסוך והן מפאת שליטתם של הצדדים בהליך הגישור ובתוצאותיו, והכל תוך חיסכון בעלויות ובזמנם של הצדדים. הגישור משיג תוצאה איכותית יותר עבור הצדדים, מפני שהם מקבלים על עצמם את הפתרון מרצונם החופשי ונוטלים לגביו אחריות.

יתרה מכך, בהליך גישור יכולים הצדדים להגיע לתוצאה צודקת ויצירתית יותר מאשר בהליך פורמלי-כופה, קל וחומר במערכת יחסים מתמשכת (למשל, סכסוך שכנים או גירושין). צדדים להליך גישור שואפים ויכולים להגיע לתוצאה אשר טובה עבורם מכל הכרעה שיפוטית, בבחינת win-win.

לכל הפחות, גם אם הגישור לא צלח באופן מלא, אין הדבר גורע מתוקפו של הסדר גישור חלקי המפרט את העקרונות המוסכמים על הצדדים בקווים כלליים, כמעין זיכרון דברים. אם לא די בכך, הגישור פוטר את הצדדים מהסבל שבניהול הליך משפטי, לרבות במתן עדות בבית משפט וההוצאות הכרוכות בניהול ההליך (לדוגמה, אגרות פתיחת תיק ושכ”ט עו”ד), וזאת  ללא קשר לתוצאותיו. לעומת התדיינות המשפטית, בגישור ניתן להגיע לפתרון תוך פגישה אחת עד מספר פגישות ספורות.

להליך הגישור קיים פוטנציאל לשרת ערך חברתי וערך אישי חשוב לצדדים לסכסוך: בטווח המיידי – שיפור תוצאות המשא ומתן על ידי יצירת פתרונות מבוססי-צרכים שיש בהם משום “הגדלת עוגה”, להבדיל מחלוקתה, תוך שיפור היחסים בין הצדדים;

בטווח הבינוני והארוך – העצמת הצדדים בדרך של הענקת חינוך וחווית צמיחה, כולל הערכה עצמית וביטחון עצמי. העצמה פירושה הקניית תחושת ערך ויכולת של הצדדים לקבל החלטות ולטפל בבעיות החיים; חינוך פירושו העלאת אנשים לרמת הבנה או אמפתיה לסיטואציה ולתפיסות של הצד האחר. כאשר שני התהליכים הללו מהווים תהליכים מרכזיים בגישור, יש בהם כדי לסייע לצדדים להפוך את האינטראקציה של הקונפליקט ביניהם מהרסנית לקונסטרוקטיבית.

מה תפקידו של המגשר?

בהליך הגישור צד שלישי ניטרלי מסייע לצדדים המסוכסכים לנהל משא ומתן חופשי ולהגיע להסדר. המגשר אינו חייב להיות בהכרח בעל השכלה משפטית. לעיתים יכול שהמגשר יהיה בעל השכלה אקדמית אחרת.

ככלל, על מנת להימנות על רשימת המגשרים של בתי המשפט, על המגשר להיות בעל תואר אקדמי עם ניסיון בתחומו, לעבור הכשרה בגישור בת 60 שעות לפחות ולהיות בעל ניסיון בניהול הליכי גישור. על מנת להיות מגשר בענייני משפחה יש צורך בהכשרה נוספת בגישור בתחום דיני המשפחה בת 40 שעות לפחות.

צדדים המבקשים לקיים הליך גישור במוסד הישראלי לבוררות עסקית, פונים למוסד ומקבלים מהמוסד רשימה של שלושה מגשרים בעלי ניסיון והתמחות בתחום הסכסוך שבין הצדדים. הרשימה יכולה שתכלול שופטים בדימוס, עורכי דין מובילים או מגשרים מעולים מעולמות אקדמיה שונים. הצדדים רשאים לבחור את המגשר המתאים להם ביותר.

המגשר מברר את הנושאים שבמחלוקת, מסיר חסמים תקשורתיים, מקנה כלי שיח לצדדים ומציע פתרונות אפשריים. עליו לסייע לצד המתקשה לקבל החלטות, על מנת להבטיח את מימוש רצונותיו במסגרת הגישור. לפיכך, המגשר אינו מוסמך להכריע בסכסוך, ועליו לכבד את חופש הבחירה הרצוני והמודע של הצדדים.

המגשר כפוף למעין כללי אתיקה, שמחייבים אותו למלא את תפקידו בהגינות וללא משוא פנים. על המגרש להיות ניטרלי ביחס לסכסוך ועליו להעניק יחס שווה לצדדים. מגשר שאינו ניטרלי יתקשה להשיג את אמון הצדדים, וכתוצאה מכך הצד מופלה יסרב להתפשר, לגלות מידע חיוני ולשתף פעולה, עד כדי הכשלת הגישור.

מי עוד מעורב בהליך הגישור?

צדדים לגישור יכולים להיעזר בעורכי דינם שישתתפו בפגישות הגישור, לנוכח זכותם להיות מיוצגים בידי עו”ד, ולאור העובדה כי המגשר לא מוסמך לייעץ משפטית. השתתפות עורכי דין בהליך עשויה, לכאורה, להאיץ את הצדדים להגיע להסכמה, משום שביכולתם להעריך את הסיכוי המשפטי ולשקפו לצדדים. בנוסף, נוכחות עורכי דין חשובה במצב דברים של פערי כוחות בין הצדדים. לכן, במרבית המקרים רצוי שהסכם הגישור ייחתם לאחר קבלת ייעוץ משפטי, במטרה שהצדדים יגמרו בדעתם לגבי תוכן הסכם הגישור.

אף על פי כן, לא בהכרח שבדרך זו הצדדים יזכו לעבור תהליך חברתי של פיוס. בגישור הצדדים צריכים להיות במרכז ההליך, כשותפים פעילים, ולא עורכי דינם. עצם ההשתתפות של עורכי דין בהליך הגישור מחליף את השיח לפורמלי ולעומתי, כפי שנהוג בהתדיינות משפטית. לא בכדי הסיכוי שהגישור יסתיים בהסכם עולה דרמטית כאשר הצדדים מנהלים את המשא ומתן בעצמם, ללא סיוע של עורכי דין.

חתימת הסכם בתום הגישור

הצדדים לגישור שולטים בתוצאותיו, כך שלא ניתן לכפות עליהם לחתום על הסכם גישור. אולם, ככל שהצדדים הגיעו להסכם גישור, הרי שבידם להגישו לבית משפט כדי שיינתן לו תוקף של פסק דין. לאישור הסכם הגישור חשיבות מבחינת כוחו המחייב, מאחר שהשתכללותו לכדי פסק דין מאפשרת את אכיפתו בהוצאה לפועל, ללא הליך נוסף. לשם כך, יש לגבש את הסכמת כל הצדדים להסכם הגישור, היות שהערך ההסכמי מהווה חלק בלתי נפרד מהליך הגישור.

אישור ההסכם מחזק את סופיות הסכם הפשרה כהסדר המסיים את הסכסוך בין הצדדים, הואיל ובית המשפט נוהג שלא להתערב בהסכמי גישור, כעניין שבמדיניות, לשם הגשמת תכליתו ההסכמית במלואה. גם בהנחה שנפל פגם בכריתת הסכם הגישור, לרבות עושק, כפיה, טעות או הטעיה, בית המשפט נוהג במשנה זהירות בעניין התערבותו, ויעשה כן רק בהינתן טעמים כבדי משקל המצדיקים את ביטולו. בית המשפט ידחה טענותיו של צד להסכם גישור, שעיקרן בכדאיות הסכם הגישור עבורו בדיעבד, לנוכח הצורך בסופיות ובוודאות המהווים אבן יסוד לסיומו של סכסוך משפטי.

חיסיון הליך הגישור

הליך הגישור נהנה מחיסיון, שבמסגרתו דברים שנמסרו בהליך לא ישמשו כראיה בהליך אזרחי בבית משפט. זאת, במטרה לשמור על יעילות ההידברות ומשא ומתן חופשי בין הצדדים. במידה שלא יחול חסיון, צדדים לגישור יחששו כי מצגים, הצהרות וויתורים, יפעלו כנגדם בבתי המשפט או בבוררות, במידה שהליך הגישור לא יישא פרי.

זאת ועוד, לנוכח חובת הסודיות המוטלת על המגשר, אל לו למגשר להעיד נגד מי מהצדדים בהליך שיפוטי מאוחר יותר.

ניהול הליך גישור במקביל להליך שיפוטי

משעה שמתנהל הליך גישור רציני ובתום לב במקביל לדיון בתובענה, ראוי לעכב את ההליכים בבוררות או בבית המשפט, היות שהיריבות בהליך השיפוטי עלולה לסכל את הגישור. יתרה מכן, אין טעם לנהל שני הליכים מקבילים ליישוב הסכסוך ובכך להעצים את העלויות הכרוכות בכך.

מהו גישבור

גישבור הוא הליך המשלב גישור עם בוררות ונהנה מהיתרונות שלכל הליך יש להציע לצדדים.

ככלל, עדיף להתחיל את פתרון הסכסוך בדרך שמחברת את הצדדים, לתת לצדדים להגיע להבנות ואולי גם להסכמות בדרך של גישור. אם יצליחו בגישור – מה טוב: יש הסכם והתיק נסגר לשביעות רצון כולם.

אבל מה קורה אם לא יצליחו? במידה שלא הסכימו על כל העניינים שבמחלוקת – למגשר אין סמכות להכריע. התוצאה היא שהליך הגישור נפסק והצדדים מתחילים מחדש את ניהול הסכסוך והפעם בבית המשפט.

הליך הגישבור מאפשר מסלול נוסף לפתרון הסכסוך: במידה שהגישור לא עולה יפה – ההליך לא נפסק, אלא הוא משנה פזה והצדדים עוברים מגישור לבוררות.

היתרון ברור: מתחילים יפה, בגישור, מנמיכים את הלהבות, דנים בצורה קונסטרוקטיבית. אם מצליחים – מה טוב. אם לא – התיק עובר לבורר אשר מכריע בנושאים שנותרו להכרעה.

במסגרת הליך גישבור במוסד לבוררות עסקית יכולים הצדדים ליהנות מכל העולמות: מחד, הצדדים יכולים לנהל משא ומתן חופשי מתוך כוונה אמיתית וכנה להגיע להסכם לסיום הסכסוך. במסגרת המשא ומתן הם יכולים להיפתח ולהיחשף בפני המגשר. המגשר רשאי להיפגש עם כל צד בנפרד, והצדדים יודעים כי כל מה שנאמר בפני הבורר – לא ישמש ראיה בבית משפט. אם המשא ומתן הצליח – נחתם הסכם בין הצדדים וניתן לומר כי הליך הגישור הסתיים בהצלחה. אך במידה שהצדדים לא יגיעו להסכמה – המגשר מסיים את תפקידו ומתמנה בורר אחר במקומו, על מנת להביא את הסכסוך לידי סיום בדרך של הכרעה בסוגיות שנותרו פתוחות.

למה גישור במוסד לבוררות עסקית

למוסד הישראלי לבוררות עסקית רשימה ארוכה ומרשימה של מגשרים מנוסים בתחומי ענין שונים. על מנת לקיים הליך גישור מקצועי ואיכותי מוצעים לצדדים שלושה מגשרים לבחירתם, אשר כל אחד מהם מומחה בנושא הסכסוך.

צוות המוסד לבוררות מתאם ומפקח על הליכי הגישור תוך שימת דגש מיוחד  לקיום הליך מכבד, הוגן, תוך חתירה להסכמות ברוח טובה ובזמן הקצר ביותר.

למוסד לבוררות עסקית אחוזי הצלחה גבוהים ביותר בהליכי גישור שהתקיימו במוסד, לרבות בסכסוכים מורכבים ומסובכים